×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה י״א.גמרא
;?!
אָ
דְּמִתְעַכַּל קִטְרַיְיהוּ.: אבְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן אֲסוּרִין.: לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לר׳לְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא רוֹב וְקָרוֹב הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב. אָמַר אַבָּיֵי בְּדַף רָבָא אָמַר בִּשְׁנֵי קִנִּין זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עָסְקִינַן וְלָא מִבַּעְיָא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וּמָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה וְלֹא מָצָא בָּעֶלְיוֹנָה דַּאֲסִירָן דְּאָמְרִינַן הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנָךְ אִשְׁתְּרַבּוֹבֵי אִשְׁתַּרְבּוּב וּנְחוּת. אֶלָּא אֲפִילּוּ זִמֵּן בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא זִמֵּן בַּתַּחְתּוֹנָה וּבָא וּמָצָא בָּעֶלְיוֹנָה וְלֹא מָצָא בַּתַּחְתּוֹנָה הָנָךְ נָמֵי אֲסִירִי דְּאָמְרִינַן הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנָךְ סָרוֹכֵי סריך וּסְלִיקוּ.: בוְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵן הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין.: הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא בִּמְפוֹרָחִין אִיכָּא לְמֵימַר הָנָךְ אֲזַלוּ לְעָלְמָא וְהָנֵי אַחֲרִינֵי נִינְהוּ. אֶלָּא גבְּמִדַּדִּין אִי דְּאִיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה אִדַּדּוֹיֵי אִדַּדּוֹ וְאִי דְּלֵיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה פְּשִׁיטָא דְּמוּתָּרִין דְּאָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא דכׇּל הַמְדַדֶּה אֵין מְדַדֶּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה. הלְעוֹלָם דְּאִיכָּא קֵן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּכְגוֹן דְּקָיְימָא בְּקֶרֶן זָוִית מַהוּ דְּתֵימָא אִדַּדּוֹיֵי אִדַּדּוֹ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כׇּל הֵיכָא דְּמִדַּדֵּה וַהֲדַר חָזֵי לְקִנֵּיהּ מִדַּדֵּה וְאִי לָא לָא מִדַּדֵּה.: מתני׳מַתְנִיתִין: ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִים אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר ווב״הוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ כְּזַיִת בָּשָׂר זוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא חוְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר אַבָּיֵי מַחֲלוֹקֶת בֶּעֱלִי אֲבָל בְּתָבְרָא גַּרְמֵי דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר פְּשִׁיטָא עֱלִי תְּנַן. מַהוּ דְּתֵימָא הוּא הַדִּין דאפי׳דַּאֲפִילּוּ תָּבְרָא גַּרְמֵי נָמֵי וְהַאי דְּקָתָנֵי עֱלִי לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דב״הדְּבֵית הִלֵּל דאפי׳דַּאֲפִילּוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לאיסור נָמֵי שָׁרוּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר אַבָּיֵי לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ תָּבְרָא גַּרְמֵי חַדְתִּי מַהוּ דְּתֵימָא מִמְּלֵךְ וְלָא תָּבַר עֲלַהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וב״שוּבֵית שַׁמַּאי לָא חָיְישִׁי לְאִמְּלוֹכֵי וְהָתַנְיָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין טַבָּח וְסַכִּין אֵצֶל בְּהֵמָה וְלֹא בְּהֵמָה אֵצֶל טַבָּח וְסַכִּין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים טמוֹלִיכִין זֶה אֵצֶל זֶה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין תַּבְלִין וּמָדוֹךְ אֵצֶל מְדוֹכָה וְלֹא מְדוֹכָה אֵצֶל תַּבְלִין וּמָדוֹךְ וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים ימוֹלִיכִין זֶה אֵצֶל זֶה. הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא בְּהֵמָה אָתֵי לְאִמְּלוֹכֵי דְּאָמַר נִשְׁבֹּק הַאי בְּהֵמָה כְּחוּשָׁה וּמַיְיתֵינָא בְּהֵמָה אַחֲרִיתִי דְּשַׁמִּינָה מִינַּהּ קְדֵרָה נָמֵי אָתֵי לְאִימְּלוֹכֵי דְּאָמַר נִשְׁבֹּק הַאי קְדֵרָה דְּבָעֲיָא תַּבְלִין וּמַיְיתֵינָא אַחֲרִיתִי דְּלָא בָּעֲיָא תַּבְלִין הָכָא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר מִמְּלֵךְ וְלָא תָּבַר כֵּיוָן דְּשַׁחְטַהּ לִתְבִירָא קָיְימָא.: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר.: תָּנָא כוְשָׁוִין שֶׁמּוֹלְחִין עָלָיו בָּשָׂר לְצָלִי אָמַר אַבָּיֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְצָלִי אֲבָל לִקְדֵרָה לֹא. פְּשִׁיטָא לְצָלִי תְּנַן הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן לדאפי׳דַּאֲפִילּוּ לְצָלִי כְּעֵין קְדֵרָה אָסוּר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מאֵין מוֹלְחִין אֶת הַחֲלָבִים וְאֵין מְהַפְּכִין בָּהֶן מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲמַרוּ שׁוֹטְחָן בָּרוּחַ ע״געַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת. אָמַר רַב מַתְנָה הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב מַתְנָה נאֵין הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִצְטְרִיךְ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד. אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר אֵין הֲלָכָה פְּשִׁיטָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים מַהוּ דְּתֵימָא מִסְתַּבַּר טַעְמֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִי לָא שָׁרֵית לֵיהּ מִמְּנַע וְלָא שָׁחֵיט קָא מַשְׁמַע לַן. ומ״שוּמַאי שְׁנָא מֵעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
זמנין דמיעכל קטרייהו. ואף על גב דהתם בפרק הניזקין אסיקנא גבי מציאה דכיסין לא מנתחי אהדדי התם הוא דחשבינן ליה כטענת בריא משום דלא שכיח דמיעכל קטרייהו אבל הכא רגלים בדבר דמיעכל קטרייהו שהרי הניח מאתים ולא מצא אלא מנה. והשתא אתיא שפיר פלוגתייהו דפליגי בכיסין מקושרים שהן כעין כיס אחד אי חיישינן לעכול קטרייהו או לא. דאי לא אלא בכיס אחד דוקא לכולי עלמא פשיטא דהאי אחרינא הוא. ואי בשני כיסין שאינן מקושרים דברי הכל מנה מונח ומנה מוטל. וכן נמי בגוזלות דאילו אינן קשורין פשיטא דחד אזיל לעלמא. רבא אמר הכא בשתי קינין זו למעלה מזו עסקינן. פירוש רבא משמע ליה דהכא חידושא אחרינא אתא תנא לחדושי לן ולא תליא תרתי מילי בדף. אית ספרים דגרסי ולא מיבעיא קאמר. ורש״י ז״ל לא גריס ליה וכתב הריטב״א דהדין עמו משום דלא אמרינן האי לישנא אלא היכא דעבדינן אוקימתא לדיקותא דלישנא אמאי נקט ההוא לישנא. והכא ליכא למימר הכי דרבא מסברא דנפשיה אמר הכי דקים ליה דהכי דינא ועביד צריכותא למתניתין בכי האי גוונא ואפילו ברישא דאמר רבא הוי רבותא. ולספרים דגרסי ליה איכא למימר דכיון דרבא אתא לאשמועינן דתנא דמתניתין הכין סבירא ליה נקיט ליה כאילו דייק ממתניתין. ואם אין שם אלא הן הרי אלו מותרים. פירוש לאביי דמוקי ליה בדף רישא דקתני בתוך הקן כו׳ מיירי שיש בתוך השובך יונים הרבה מלבד אותן שזימן. ולרבא דמוקי מתניתין בשתי קינין זו למעלה מזו מיירי דאין בשובך אלא אותן שתי קינים דוקא. היינו דקתני סיפא ואם אין שם אלא הן כלומר קן אחד שזימן דוקא ולא שתי קינין. ואקשינן היכי דמי אילימא במפריחין. וכתב מורי נר״ו דודאי לא פריך לרבא דהא איהו מוקי מתניתין דליכא דף דליתי ביה יונים דעלמא וסבירא ליה דמתניתין לא מסייעא לר׳ חנינא ולא אמרינן דרוב וקרוב הלך אחר הרוב. הילכך אפילו מפריחין או מדדין ואיכא יונים בתוך חמשים אמה דין הוא שיהיו אלו יונים הנמצאין לפני הקן מותרין דרוב וקרוב הלך אחר (הרוב) הקרוב ואלו הן שזמנן בתוך הקן אלא שיצאו לפניו. דהא רבא הוא דפירש טעמא דמתניתין שאסר בתוך הקן ומצא לפני הקן משום דאיכא תרתי לריעותא שלא מצאן במקומן ועוד שבקן האחר המוקצה לא מצא כלום דכיון דכולהו ניידי ואיכא חד דאזיל לעלמא לא אזלינן בתר קורבא כולי האי. דודאי אי לא אזיל חד לעלמא אלא שזימן העליונים ונמצאו לפני הקן ואותן שלמטה נמצאו לפני הקן לא אמרינן דלמא איתהפיכו ומספקא ליתסרו כולהו אלא אזלינן בתר קורבא והעליונים הם שיצאו לפני הקן העליון. אבל כשהלך לו האחד לעולם כיון שאפילו תאמר שהתחתון הלך והעליון נשאר יש לך לומר דעליון נייד ויצא לפני הקן הורע כחו ולא אזלינן בתר קורבא דלא אמרינן תרתי התחתון הלך לו והעליון יצא לפני הקן אלא כיון דעל כרחין כולהו ניידי והאחד הלך חיישינן דלמא עליון הלך והתחתון בא לפני הקן העליון. אבל כשאין בשובך אלא אותו. שזימן בתוך הקן דהיינו אין שם אלא הן לפי שיטתו דרבא אף על פי שמצאו לפני הקן לא חיישינן להנך דעלמא ואף על גב דאיכא טובא תוך חמשים אמה דרבא תרתי בעי וכדפירש רש״י: שלא במקומו ושהאחד הלך בודאי. הלכך הא דפריך במאי עסקינן לאביי הוא דפריך דאוקמה בדף דניימי ביה יונים דעלמא. והא דנמצא לפני הקן אמורים משום דחיישינן ליונים דעלמא. והלכך שפיר פריך כיון דחיישינן ליונים דעלמא ניחוש וליתסר ואפילו ליכא יונים בשובך אלא הני דמזדמני. ואוקמה במדדין וליכא קנים תוך חמשים אמה. אלא דקשיא לי לאביי דחייש לעלמא מאי אין שם דקאמר. וי״ל דהכי קתני דמיירי בפנים שאין לך לתלות כלומר שהן לפני הקן ואין בשובך אלא אלו המזומנים וכגון דמדדו וליכא קן תוך חמישים אמה. ואי נמי אם אין שם דקתני סמוך לשובך קאמר תוך חמישים אמה וכן פירש רש״י ז״ל. עד כאן לשון מורי נר״ו: מתני׳. בית שמאי אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר. פירוש משום דמייחד ליה מקום והוה ליה כמוקצה מחמת חסרון כיס ואסור אפילו לצורך גופו אי נמי משום טירחא ומיחזי כעובדין דחול. ובית הלל שרי משום דתורת כלי עליו אי נמי משום שמחת יום טוב כדאמרינן לעיל: גמ׳ ושוין שאם קצב עליו בשר שאסור לטלטלו. פירוש מחמה לצל שאינו לצורך גופו ולא לצורך מקומו. אבל בתברא גרמי דברי הכל מותר. פירוש אף על פי שהוא כלי שמלאכתו לאיסור והתר ולא אמרינן דמייחד ליה מקום. פשיטא בעלי תנן. פירוש שהוא כלי שמלאכתו לאיסור דוקא ולאפוקי תברא גרמי. מהו דתימא דהוא הדין דבר שמלאכתו לאיסור והתר קא אסיר. פירוש אסרי בית שמאי כגון תברא גרמי קא משמע לן דדוקא עלי. וכולה שקלא וטריא משום טעמא דבית שמאי היא. ואף על גב דלית הלכתא כותייהו כדאי הם לפרש דבריהם. וא״ת כי אקשינן פשיטא נימא דנקט עלי להודיעך כחן דבית הלל דשרו. וי״ל דאין הכי נמי אלא דנקט חדא מינייהו מאי דרויחא טפי. וא״ת ודקארי להו היכא לא סליק אדעתיה דמשום כחן דבית הלל נקט עלי. וי״ל דלדידהו לא חשיב כח ופשיטא דאית להו למשרי לבית הלל או משום תורת כלי או משום שמחת יום טוב. איכא דאמרי פירוש איכא דמפרקי למאי דאקשינן פשיטא ואינו כשאר איכא דאמרי דתלמודא והרי הוא כאילו אמר אביי אמר לא נצרכה אלא לתברא גרמי חדתא. כלומר דאילו ממתניתין לא ממעטינן אלא תברא גרמי עתיקא אבל חדתא לא אלא דינה כעלי דחיישינן דלמא מימליך ולא תבר כי היכי דלא ליפקע. קא משמע לן אביי דלא חיישי בית שמאי אפילו בהא להמלכה. כיון דשחטה לתבירא קיימא. הקשה הריטב״א ז״ל דאכתי איכא למיחש דלמא מימלך דחייש עלה כי היכי דלא ליפקע ומתבר בתברא גרמא עתיקא. ותירץ דהא לא שכיח ועוד כיון דלהאי דלית ליה עתיקא שרי ונעשה כלי שמלאכתו להיתר תו לא חיישינן להא אפילו במי שיש לו תברא גרמי עתיקא דאפילו מימליך מכל מקום מידי דחזי למלאכה טלטל. ועוד דבכי הא לא חלקו חכמים שיהא לזה מותר ולזה אסור. מתני׳ ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו בשר. פירוש ואפילו כזית מטלטלו אגבו. וא״ת כיון דקתני ולא יגביהנו למה ליה למיתני אין נותנין. ויש לומר דהא קא משמע לן דאפילו בשעת ההפשט שתופס בעור ועל כרחו יש לו להניחו אפילו הכי לא יתננו לפני הדרסן מפני מראית העין שנראה שמניחו להתעבד שם. ושוין שמולחין עליו בשר לצלי. פירוש אורחא דמלתא נקט אבל צלי לא בעי מליחה כלל אלא הדחה אם יש עליו דם. הכי גרסינן קא משמע לן דאפילו לצלי כעין קדרה אסיר. כלומר דצלי דקתני בברייתא דוקא צלי הרגיל שנותנים בו מעט מלח אבל מלח מרובה אסור. ויש גורסין הא קא משמע לן דאפילו לצלי כעין קדרה מותר. ולא נהיר שאין הגמרא הולם סוגיא זו. שוטחן ברוח. פירוש בשעת ההפשט שהוא תופסו בידו דאי לבתר הכי אינם בני טלטול. מימנע ולא שחיט קא משמע לן. פירוש ולא חיישינן דלפסידא זוטא כי האי לא מימנע. מאי שנא מן העור לפני הדרסן. פירוש שהתירו אליבא דבית הלל ליתנו לפני הדרסן כי היכי דלא לימנע משמחת יום טוב. והכא נמי לישתרי למשטח חלבים כרבי יהושע מהאי טעמא. אמר לך התם לא מוכחא מלתא הכא מוכחא מלתא. פירוש בשטיחת חלבים שאין בהם צורך יום טוב כלל אתו למימר דשרי כי היכי דלא ליסרח. ואמר הרשב״א ז״ל דמהאי לישנא אפשר להתיר מליחת בשר לצלי על גבי חלבים דמימר אמרי דלאו משום חלבים הוא אלא אתרמויי אתרמי דמלח ליה לבשרא הכא כי היכי דאמרינן בעור לכל עולם. ומורי נר״ו אסר אפילו מליחה כל דהו ואפילו לצלי על גבי חלבים משום דלא דמי לעור. דבעור אמרינן מתרמי מלתא משום דלא אסר ליה לבשר. אבל חלבים כיון דמבדל בדילי אינשי לא מלח עלייהו משום דאסרי ליה לבשר וודאי כי מלח עלייהו מוכחא מלתא דמשום עבוד החלבים קא עביד. ולי נראה דשאני עור שיש לו תיקון גדול ועבוד יפה ממליחה בנתינתו לפני הדרסן והלכך לא מוכחא מלתא. אבל חלבים דעבוד יפה שלהן אינו אלא מליחה מוכחא מלתא:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144